גיורא קנת הוא בין המדובבים היותר בולטים בארץ. מאחוריו עומד עבר עשיר בתחום הדיבוב ובתחום המוסיקה.
סיפורי היער הירוק, האופנוברים ממאדים, פאוור ריינג'רס, הזעפן, אמא אווזה והמפחידנים הם רק חלק קטן מאותם תוכניות שגיורא דיבב.
בנוסף לזאת גיורא הלחין אותות לתוכניות טלויזיה וביניהם המלך ארתור, הכלבתולים, חצי המנשה והרשימה ממשיכה.
ניר בסן (Nirbas) יצא לראיין את גיורא, והנה הראיון לפניכם.
ניר: גיורא קנת - מדובב, שחקן וזמר; שלום לך.
גיורא: היי, מה העניינים?
ניר: בסדר.
גיורא: סע ניר, סע, יש לך כמה שאלות, בוא נשמע אותן.
ניר: איך הפכת להיות מדובב?
גיורא: אני התחלתי בארצות-הברית בכלל, אני גרתי בארצות-הברית. אנגלית זו שפת-האם שלי ובסביבות 1985, למעשה לפני 20 שנה בארץ לא היו את התנאים לעשות דיבובים ועשו אותם בצורה דיי ברברית, וחלק מהדיבובים נעשו בקליפורניה, בלוס אנג'לס, ואני גרתי בלוס אנג'לס ושמה עשינו סדרות בשביל ישראל בכלל, כי שמה היו אולפנים יותר משוכללים והסדרות הראשונות שעשיתי זה היה "סיפורי היער הירוק", "שמש" , "המלך ארתור", זה רק אני ועוד שחקנית אחת עשינו בעצם את כל הקולות, התחלתי ממש בטורבו על ההתחלה הייתי צריך לקפוץ למים העמוקים ולעשות מלא מלא קולות ומלא דמויות, זה היה מאוד קשה. אחר-כך חזרתי לישראל אז התקשרתי לשפרירה זכאי שכבר אז עבדה בדיבובים והתחלתי לעבוד אצלה, ואח"כ עברתי למעט אולפנים שעבדו אז, ועד היום אני עושה את זה.
ניר: מה היתה הדמות הראשונה שדיבבת?
גיורא: זהו, זה באמת היה "מסיפורי היער הירוק", לא זוכר את השמות שמה אבל מי ששומע את הסדרה הזאת ישמע שיש שמה קולות של בנים וקולות של בנות וכל מיני חיות יער כאלה, את כל הבנים אני עושה, ואת כל הבנות עושה מישהי אחרת, דנה יחזקאלי, ידידה שלי, שכבר לא מתעסקת בזה.
ניר: באיזו תוכנית אמרת.ובאיזה גיל?
גיורא: אני הייתי אז בן 30 בערך, היום אני בן 51, ועדיין אני עובד.
ניר: האם אתה עוסק בעוד דברים מלבד דיבוב?
גיורא: כן, אני רואה את עצמי קודם כל כמוזיקאי בכלל, אני עבדתי הרבה הרבה שנים בתור גיטריסט, עדיין עובד בתור גיטריס, עם כל מיני זמרים שאתה מכיר ויודע כל מיני זמרים מה שקרה בעבודותי עם צביקה פיק לפני הרבה שנים, ועם שלמה ארצי עבדתי תקופה, ועם יהורם גאון ובשנים האחרונות אני חבר טוב של אביב גפן, בעצם אני מכיר את אביב עוד מלפני שהוא התפרסם, מדי פעם יוצא לי לעבוד עם אביב גם בהקלטות שלו וגם בהופעות. אז אני עובד בתור גיטריסט ובעיקר בתור מלחין, אני כותב לתוכניות טלוויזיה פתיחים מוזיקליים מהאולפן הביתי שלי, ומחזיק מעצמי בתור מוזיקאי, אני יודע, יש לי גם תקליט שיצא בהד-ארצי לפני 10 שנים, קוראים לזה "תמונות משביל החלב".
ניר: זה יצא בדיסק?
גיורא: יצא בדיסק. ועוד תקליט שבאמת חבל שאנשים לא מכירים, תקליט ילדים שקוראים לו "זנב לא שוכח", זה תקליט שכנראה ייצא עוד פעם, כי איכשהו היה כשל בשיווק שלו, וזה תקליט שאת המלים שלו כתבו מאיר גולדברג ודן תורן, ואת המוזיקה כתבתי יחד עם ידידה שלי ורד שילוני, ושרים שם בין השאר אסף אמדורסקי ודנה ברגר וחיים צינוביץ' ואני שר שם ואבי בללי מלהקת נקמת הטרקטור ואלי לולאי מלהקת רוקפור.
ניר: אלי לולאי גם מדובב.
גיורא: נכון, אני הכרתי את אלי בעצם מהדיבובים. אז זה תקליט מאוד טוב שמגיע לו שייצא עוד פעם, תקליט ילדים בן זונה.
ניר: לא נעים להגיד את זה פה.
גיורא: לא נורא.
ניר: מה היה הדיבוב הכי מוצלח שלך?
גיורא: אני לא יודע, אני חושב שלפעמים הדיבובים היותר מושקעים יוצאים יותר טוב, זה תלוי בזמן שמשקיעים בסטודיו בשביל הדמויות האלה, אם עושים את זה צ'יק צ'אק חפיף כזה הדמויות בדרך כלל פחות אטרקטיביות, אבל בדרך כלל הסרטים שמופיעים באקרנים נותנים טיפה יותר זמן. דמות אחת שאהבתי מאוד זה הדמות של ג'וקר בסדרה באטמן, זו דמות שפה-ושם יצא לי גם לחזור איכשהו על הדמות הזאת מה לעשות גם בסדרות אחרות, דמות של מישהו באמת מוטרף, עם צחוק היסטרי כזה, שילוב של מצחיק ורע-לב כזה, זה שילוב שאני אוהב, בכלל כיף לעשות דמויות של רעים, יותר מאשר של טובים לטעמי.
והיה סרט שקוראים לזה "ענק הברזל" שיצא לאקרנים ושם אני עושה דמות של מן סוכן אף.בי.איי, שהוא בעצם הרע של הסרט, וזה גם דמות שאני חושב שעשיתי עבודה טובה, ביימה את זה אפי בן-ישראל.
ניר: מפרפר נחמד כמובן.
גיורא: כן, ברור, מהרבה דברים, אפי אחלה.
ניר: מה הוא יחסך למדובבים אחרים?
גיורא: יש כמה מדובבים שאני מאוד מאוד מחזיק מהם, ומאוד אוהב אותם, יש לך את עמי מנדלמן שהוא מדובב טוב, ישכמה אתה יודע אז אני לא יודע אפילו אם כדאי להתחיל כי יש באמת מוכשרים: מיכה מורים, שמעת את השם הזה?
ניר: כן, זה עם השיער הלבן.
גיורא: אה, כן, יש כאלה הודים לפעמים, הוא מדובב מאוד טוב. יש הרבה מדובבים טובים באמת, יש את יורם, פתאום שכחתי את השם משפחה שלו, יש כמה מדובבים טובים בהחלט. אני מחזיק מהם, תשמע יש כאלה שהם יותר טובים ויש כאלה פחות, הרבה פעמים זה תלוי בבמאים ובבמאיות אם הם יודעים להוציא מהשחקן משהו טוב או לא.
ניר: מי נמצא בדרך-כלל באולפן הדיבוב?
גיורא: בדרך-כלל יש שלושה אנשים, שזה השחקן שיושב מאחורי הזכוכיות עם המיקרופון, עם הטקסט, יושב במאי או במאית בצד השני בחדר הקונטרול ולידה יושב טכנאי/ת, וזה ממש עבודת צוות, ממש חייבים לעבוד ביחד כדי שזה יעבוד נכון. וזה ------ ------ יש לשחקנים לפעמים במאי מסוים טוב עם שחקן מסוים ועם שחקן אחר הוא פחות טוב, ככה אני מרגיש עם במאים מסוימים אני מרגיש יותר נוח, ועם אחרים פחות, יש כאלה שאני מעריך יותר ויש כאלה שאני מעריך פחות.
ניר: כן?
גיורא: כן, בהחלט. וגם ההפך אני בטוח שיש, הנה יש במאים שמעדיפים לא לעבוד איתי, אני לא חושב שבגלל שמעריכים אותי פחות אלא בגלל שבאמת טחנתי כל כך הרבה שנים בדיבוב ועשיתי כל כך הרבה שהם מרגישים שאין לי מה לחדש, אישית אני חושב שזה טעות, ואני יודע שאם במאי משקיע בי כרגע הוא יוציא ממני דברים שעוד לא עשיתי, כמו שחקן קולנוע טוב, מההזקנים כבר לא שווים כי הם עשו הרבה סרטים? לא, פשוט צריך להוציא מהם דמות שהם לא עשו קודם.?
ניר: כמו האמפרי בוגארט, שהוא עשה כל הזמן דמויות דרמתיות, פתאום מבקשים ממנו לעשות דמות קומית.
גיורא: אולי זה אפשרי, יש כאלה שחקנים שכן יכולים לעשות את זה, תיקח למשל את אל פאצ'ינו, את רוברט דה נירו, ממש מגדולי השחקנים, צריך פשוט את האומץ ואת היכולת ואת הכישרון להוציא את זה מהם. סליחה שאני נתלה ב------ גבוהים.
ניר: האם אתה מכיר את התופעה שדיבבו סידרה בעבר הרחוק ובימים אלה דיבבו אותה מחדש עם שם חדש ומדובבים אחרים.
גיורא: אני חושב שזה דבר מבאס לאללה.
ניר: למשל כמו המקרה של דר הדוור שדיבבו אותו לערוץ 1 וכיום זה משודר בהופ כדני הדוור.
גיורא: בעיני זה ממש מעצבן, אני חושב שזה חלטוריסטי מבחינה של הערוץ שמשדר את זה, ומבחינת האולפן שמפיק את זה, ומבחינתו של הבמאי שמסכים שזה יקרה, אני חושב שצריך לקחת את השחקנים המקוריים. אם יש פרקים חדשים נניח.
ניר: לא, זה לא פרקים חדשים.
גיורא: --------- סדרה. אז זה אידיוטי ומעצבן מה אני יגיד לך, אתה לא חושב ככה?
ניר: כן בטח.
גיורא: מה קרה, מה הם חושבים.
ניר: הרי אנשים גדלו על זה.
גיורא: נו ברור, מה זה צריך להיות, מה אני יגיד לך, זה שוק, כמו כל דבר בחיים, גם פה יש אידיוטיזם וחוסר כשרון והחלטות לא נכונות, ככה זה בחיים, לא הכל דופק כמו שצריך, וגם פה.
ניר: מה דומה ומה שונה בין הדיבובים של היום לדיבובים של פעם?
גיורא: אני חושב שבכללי היום הדיבובים יותר מוצלחים מדיבובים של פעם, כי אני חושב שלפני שנים רבות הדיבוב בארץ היה חולה במחלה קשה שעד היום השוק לא הבריא ממנה - זו אותה גישה שגם היום צריך להלחם נגדה: לא לעשות נניח סלנג, או שהעברית חייבת להיות אך ורק תיקנית, עכשיו אני חושב שזו שטות מוחלטת, יש כמה סיבות שאני חושב ככה, העיקרית זה, שהדיבוב הכי טוב שנעשה הרי בסופו של דבר, בוא נהיה כנים טובים נעשו בארצות-הברית, אתה יודע, הדיבובים הכי טובים זה של דיסני ושל וורנר ו------- והחברות האלה שהשחקנים שם מדבבים והם אלופים פשוט, עכשיו איך זהאתה חושב שמיקי מאוס דיבר אנגלית תיקנית? דואלנד דאק מדבר עם דיקציה ברורה כמו שרצו בטלוויזיה החינוכית??
ניר: בטח שלא.
גיורא: ברור שלא. והכל מלא סלנג והכל עם כל מיני שפות זרות, אם הדמות איטלקית אז הוא ילך אז הוא יגיד צ'או או כל מיני דיבורים באיטלקית. אז כאן במשך שנים ועד היום צריך להלחם עם הבמאים ובעיקר עם הגופים המשדרים: עם ערוץ הילדים, עם ערוץ הופ, עם ערוץ פוקס, או מי שזה לא יהיה, שהם יסכימו בכלל שזה בסדר להגיד איזו מילה בשפה זרה, אז הדברים האלה לאט לאט במשך השנים משתפרים, אבל כל פעם מחדש מגיע איזה אחראי חדש באחד הערוצים האלה, וכמו שאומרים, "מטאטא חדש", הם מחליטים פשוט עוד פעם לחזור לאותם דברים אידיוטים שכבר לפני 15 שנה שחקנים נלחמו עליהם לאפשר להם לדבר בסלנג, כל מיני דברים כאלה, ועוד פעם צריך להלחם את אותה מלחמה מחדש.
ניר: לגלות לך סוד?
גיורא: בבקשה.
ניר: יש באיזה פרק של לוני טונס מהסרטים הראשונים מ-1933 איזו דמות שלא מוכרת בארץ, הוא אומר את .מילת ה F.
גיורא: באמתמה אתה אומר? אתה לא מדבר על פורקי פיג??
ניר: לא, על בוסקו.
גיורא: וואלה, נשאלת השאלה אם זה שודר.
ניר: זה לא שודר, צינזרו את זה ושינו את השם ל-cure.
גיורא: וואלה, אל תשכח שממילא הטלווזיה בארצות-הברית רק התחילה בשנות ה-50, אז הדיסנים הראשונים בעצם שודרו בבתי קולנוע בתור מן פתיחים.
ניר: כן, בקולנוע, לפני הסרטים הרגילים. גם כל הסרטים של האחים וורנר, MGM, דיסני בכלל נוצרו למבוגרים, לא הרבה יודעים את זה.
גיורא: ברור, וזה רק מחזיר אותי למה שאמרתי קודם על למה הדיבוב היום אולי טיפה יותר ממה שהיה פעם בארץ, זה בגלל שפעם באמת היתה גישה כשהערוץ הראשון והחינוכית שידרו את זה, הם היו בגישה המוטעית, שלדעתי ממש נפשעת, שילדים מטומטמים וחייבים לצנזר להם הכל וצריך לעשות להם את זה בשפה פשוטה בעברית תיקנית ללא מבטאים, ללא קולות קיצוניים והם בעצם הוציאו את המיץ, הוציאו את כל החיים מהרבה סדרות שבאנגלית אם היית שומע את המקור שלהם באנגלית כמו שאנחנו השחקנים מכירים את זה מהאוזניות, אתה שומע שזה מלא בדיחות למבוגרים וכל מיני דברים כאלה, וכשזה מגיע לדיבוב זה ילדותי ואידיוטי כזה וזה ממש מרגיז, יש כמה שחקנים שאני חושב שאני הראשי ביניהם שתמיד מנסה להלחם נגד הדבר המעצבן הזה, שאיזה אחת שאחראית באיזה ערוץ, בת 22 שחושבת שהיא מבינה יותר מעשרות שנים של דיבוב בארצות הברית.
ניר: אני אגיד לך מה אני חושב בקשר לדיבובים של היום ופעם. לדעתי פעם היו הדיבובים יותר טובים, יודע למה, כי היום בקושי משקיעים בדיבובים, אני אגיד לך למה: יש דיוידי של לוני טונס שיצא לפני שנה, ועמי מנדלמן היה הבמאי של הדיבוב, בקושי השקיעו בדיבוב, הרסו בדיחות, לא דיבבו את השירים.
גיורא: טוב, הסיבה שלא מדבבים שירים, יש לזה שתי סיבות: קודם כל יכול להיות שהערוצים שהגיעו, משהו טכני לחלוטין, כשמגיעים הערוצים לאולפן לא עשו להם הפרדה בין הפלייבק לפיינל, הפיינל זה המוצר המוגמר, השיר עם הכלי נגינה מאחור, הפלייבק והשירה, והם חייבים לקבל את זה מפוצל כדי לקחת את הפלייבק להניח את השירה בעברית, אז יכול להיות שהם פשוט לא קיבלו את זה ולא היה להם שום ברירה ולהשמיע את השירים באנגלית, זו סיבה אחת. הסיבה השניה זה שהערוץ המשדר לא נותן מספיק כסף לאולפנים שמדבבים, לא משלמים להם בעבור זה, זה לוקח מלא זמן לכתוב מילים לשירים וכסף, הכל מתרגם לזמן וכסף. אז מי שאשם זה הגופים המשדרים שבדר"כ הם החראות ולא אנחנו.
ניר: ואתה מכיר את המדובבת אורנה כץ?
גיורא: ברור.
ניר: אז יצא גם דיוידי של טום וג'רי. שרק עמי מנדלמן ואורנה כץ מדובבים.
היא מדובבת את הבנות והוא את הבנים.
גיורא: כן, אני מאוד אוהב גם את עמי שהוא באמת מתור מדבב גם מנסיון וגם עם תחום קולות מדהים וגם אורנה היא מצוינת, הקטע הזה שזה במאת דבר כזה,לדעתי, לא צריך לקרות.
ניר: למשל, היה ברווז בשם קווקר שהוא מדבר כמו דונאל-דאק ובמקום להביא משהו שיודע לחכות את דונאל-דאק, היא עשתה את הקול הרגיל שלה.
גיורא: זה באמת לא לעניין וטוב באמת שיש אנשים כמוכם וכמו אנשים שמבינים בזה, שיפעילו לחץ דרך האתר שלכם ודרך איפה שאתם רק יכולים שזה יחזור חזרה לאולפנים, שיידעו שזה לא מקובל ולא לעניין ואני מסכים איתך לגמרי. אתה צודק, נכון שיש סדרות שמשלמים להם מעט ואיך שהוא הביאו אותם בחלטורה ואולי גם אפילו אנשים שאני מכיר ואוהב, הם "חולים" בזה ועושים את הטעות הזאת. אבל בכללי למדו משהו במשך השנים על דיבוב פה בארץ. גם המיכשור יותר נוח, פעם לא היו מקליטים עם מחשב שאתה יכול ממש לערוך את הדיאלוג בצורה איטליגנטית, אלא היו מקליטים לסרט וזה היה ממש קריעת תחת להקליט, אתה לא יודע איזה קשה זה היה. אני רוצה להגיד משהו שאנשים אולי לא מבינים, משהו עקרוני וחשוב ואני מדבר כרגע גם למבקרי הדיבובים בעיתונים שיורדים על הדיבובים בעברית, הם חייבים להבין שיש כאן משהו שאין בכלל בקריינות באנגלית במקור. הדרך שדיבוב מתנהל בארצות הברית, זה שעושים סרט, נניח הסרט שרק, שגם בו השתתפתי, לוקחים את השחקנים קודם כל, מראים להם ציורים לדמויות שהם הולכים לעשות, שקצת זזים פה ושם על המסך, יושבים ומדברים איתם ושוברים להם את הראש על הדמות ואז הם ההם מקריינים לתוך מיקרופון דיאלוג, ככה ללא שום תמונה, אחר-כך באים האנימטורים ומתאימים את הדמויות על פי הקריינות, המשחק. אחר כך כשצריך לדבב את זה לשפה זרה, כמו עברית, אתה מקבל את הסרט ואתה מקבל את זה עם אנגלית בכלל, והמדבב העברי צריך להתאים את הדיבור שלו בול לתנועת הפה, מה שנקרא "ליפסינק"- תנועת הפה, ליפ=שפה, סינק=סינכוניזציה לפה של הדמות המדבבת וזאת מיומנות שהשחקן האמריקאי בכלל לא נדרש אליה, הוא פשוט מקריין, משחק, הוא לא שובר את הראש על ליפסינק.
ניר: אתה מכיר בטח את המדובב מל בנק.
גיורא: ברור, הגדול מכולם.
ניר: האיש בעל אלף הקולות.
גיורא: נכון. מספיק שתגיד באגס-באני רק בשביל זה לדעתי, יש לו מקום בגן עדן עם ----- מקורה..
ניר: הוא עשה כמעט את כל הדמויות בלוני-טונס, חוץ מאלמר פאד ועוד כמה.
גיורא: נכון, הוא עשה את רוב הדמויות שמה. הוא גדול. אני לאחרונה עושה להום-וידאו גם את הדמות של פורקי-פיג, מה שעשה שחקן אחר, למעשה תומר שרון עשה את זה, אבל מכל מיני סיבות זה לא מתאפשר לאחרונה, אז אני שובר את הראש על הדמות המדהימה הזאת, להום-וידאו, זה לא הולך לאקרנים, זה גם כנראה לא הולך לטלויזיה, ל-דיוידי.
ניר: אז למה לא מעוותים את הקול שלו?
גיורא: אני אגיד לך למה. אותה סיבה שקודם התלוננתי עליה שבישראל הדיבוב הוא תמיד בפיגור וזה תמיד במלחמה. הרבה פעמים באמת חלק מהגופים המשדרים, הערוצים והבימאים לא מאמינים שזה בסדר להשתמש בטכנולוגיה, כדי לעשות את הדברים האלה, והאמת היא שכבר בתקופה של דיסני, לפני שישים שנה ויותר, לקחו את הקולות ועיוותו אותם עם כל מיני אמצעים טכניים של אז, וזה בסדר ואנחנו אוהבים את זה, אבל כאן בארץ יש משום מה במאים שחושבים שזה לא בסדר, לקחת את המיכשור שיש ולהעלות לבן אדם את ה-"פיץ'" בקול, או להוריד אותו. עושים את זה, אבל זה תמיד כזה מלחמה. באוסול צריך לעשות את זה לדמויות מסוימות, חייבים להעלות אותם בפיץ', לעלות או להוריד שזה יהיה יותר אפקטיבי.
ניר: עם איזה דמות שדיבבת הכי הזדהית?
גיורא: זו שאלה קשה. אין לי תשובה אליה. עשיתי באמת כלכך הרבה שחלק מהם אני לא ממש זוכר, אבל אני יכול להגיד,תראה, בתוך כל בן אדם, בך ובי וגם בחלק מהקוראים שלנו, בכולנו יש לנו תכונות טובות ותכונות רעות. אני נהנה כשאני מדבב ואני מרגיש שאני הכי עושה עבודה טובה כשאני דווקא עושה דמויות יותר רעות כאלה או פחדניות או צבועות או כאלה שיש להם אופי מבאס כזה, ולמה, כי זה כמו להיות אצל הפסיכולוג, במקום לשכב על הספה שעה אצל הפסיכולוג, אני יושב מול מיקרופון ועושה שלוש שעות של איזה טיפוס חרא מגעיל וצורח כזה ותאמין לי שבסוף הסשן הזה אני יוצא ממש מבסוט, וזה לא שאני מזדהה איתו אלא אני מוציא מתוכי את כל הזבל הזה החוצה וזה עשה לי טוב. זה סוג ההזדהות שלי.
ניר: איזה דמות הכי אהבת לדובבואמרת כבר הג'וקר.?
גיורא: היו כל מיני דמויות שאהבתי, באמת אני אפילו לא יכול לזכור, יש לי כאן רשימה, הוצאתי לכבוד הראיון הזה רשימה של דברים שעשיתי, אני אפילו לא יודע מה להגיד לך. אני יודע למשל שהדמות בסדרה ששמה "פופקוניה", שעשיתי שם דמות, אני חושב שקראו לו "זבל" והוא היה עם קול נמוך כזה, יצור מוטרף לחלוטין וזאת דמות שגם קובי מאוד השקיע בה ובסדרה ומאוד נהניתי לעשות את זה. או דמות למשל ב"טאזמניה", עשיתי כמה דמויות שמה, אחד מהם היה "אקסל" התנין, אז הוא טיפוס מגניב כזה, תמוי מן אדיוט כזה, שפוט של התנין השני "בול" וזו דמות מגניבה ואני נהנה לעשות דמויות מצחיקות, זה תלוי בסדרה שתהיה מצחיקה. אני חושב שאם משהו מצחיק זה כבר מגיע לאיזה שתי נקודות. תמיד אני בעד שזה יהיה גם מצחיק.
ניר: עכשיו שאלה מעניינת. למה לרוב יוצא לך לדובב את הרעים?
גיורא: התשובה לזה, כמו שאמרתי קודם, אני נהנה לשחק אותם ויש לי כמה קולות רעים אטרקטבים כאלה, אני יודע לעשות רעים טוב, אבל למען האמת אני עושה גם הרבה הרבה דמויות טובות, באמת, מלא דמויות מכל מיני סדרות שאני עושה גם טובים. אני פחות נהנה לעשות את זה, אבל עשיתי כמה דמויות טובות שהקוראים מכירים. לדוגמא, ב"בלינקי ביל" עשיתי את "קלאפר", הברווז, עשיתי גם את ראש העיר שהוא די אדיוט כזה, שזו דמות טובה בכלל. עשיתי כל מיני, מלא, עשיתי "ביגבגים" למשל, באנגלית, הם לקחו את הסדרה ביגבגים של "נוגה" ומכרו את זה לאנגליה, אז הם תירגמו את הכל לאנגלית, אז עשיתי את אחד מהדמויות של הביגבגים, אחד מארבעתם, לא זוכר איזה, זו דמות טובה כזאת, ובכלל מלא.. עוד דוגמא, "סוד הממלכה הקסומה" זה סרט שאני זוכר שעשיתי פעם, שאהבתי, ועשיתי קול של צפרדע כזה שמדבר במבטא צרפתי, זאת דמות טובה.
ניר: עם איזה במאי או במאית דיבוב הכי אהבת לעבוד?
גיורא: תראה, במשך השנים עבדתי עם כמה במאים ובמאיות טובות, אני לא רוצה להגיד כמה שעל ידי זה ייצא שאחרים לא טובים, ממש לא ככה, אבל אהבתי לעבוד עם יוני חן ז"ל, הבעלים של אולפן "אולפנטו".
ניר: יש לך מושג מתי הוא נפטר?
גיורא: וואלה, זה היה מלפני יותר עשר שנים, הרבה יותר מלפני עשר שנים, הוא מת מאיידס מסכן. הוא היה גם מדבב טוב וגם במאי משקיע כזה וזה היה ממש קריעת תחת לעבוד איתו הוא היה טיפוס פרפקציוניסט, אבל האמת היא שאני אוהב את זה. אני אהבתי לעבוד עם קובי אשל בסדרות שאכפת לו מהם ממש כמו למשל לפופקורנה, שהזכרתי, "רוג רץ" שזו סדרה מעולה בעיניי. אפי בן-ישראלי, במאית זריזה, יעילה ברמות ממש בעיניי, לפעמים היא מוציאה תוצר פחות מושקע, אבל בכללית היא בין הבמאים היותר יעילים ומוצלחים שיש, וכל מיני במאים ובמאיות.
ניר: בנוגע ליוני חן, אני מנסה לשבור את התחת ולהבין מתי הוא נפטר, אני פשוט לא מצליח למצוא מידע..
גיורא: אני אתן לך אחרי השיחה הזו, אני אמסור לך טלפון של אולפן "אלרום", שזה בעצם האולפן "אולפנטו" שהחליף כמה פעמים ידיים, ואתה תדבר שם עם משהו שיגיד לך בדיוק. הוא ייתן לך את האינפורמציה המדויקת.
ניר: בסדר. השאלה הבאה. האם אתה מתכוון לדובב גם בעתידאם לא, במה תעסוק??
גיורא: קודם כל, אני תמיד אשמח לדבב, זה דבר שעושה לי טוב, אני נהנה ממנו ואני גם חושב שאני יכול לתרום עדיין, אומנם עשיתי ממש הרבה סדרות וסרטים, בטח למעלה מ-200, אבל אני עדיין חושב שאני יכול לחדש ולעשות טוב לזה, ומעבר לזה אני מוזיקאי, אני תמיד אתעסק במוזיקה, זה דבר שבאמת בנשמה שלי.
ניר: כמה סדרות דיבבת עד היום?
גיורא: אני צריך לספור את זה, אבל זה יוצא יותר מ-200, במיוחד אם אני מחשיב גם סרטים של הום-וידאו, נניח לא סדרה, אלא רק סרט, אז אם אני סופר את כל זה, לא יודע בדיוק, 250, אולי 300 אפילו, לא יודע בדיוק.
ניר: את מי דיבבת ב- "מ.ק.22"?
גיורא: בסדרה הזו אני הייתי, אגב, המדבב היחידי שכאילו היה שייך לענף הדיבוב הסתנדרתי, כידוע לך לקחו שם שחקנים שבדרך-כלל ...הבמאי אסף, אני הייתי היחידי שהוא לקח מהענף הזה ועשיתי שם כמה דמויות קטנות, לא עשיתי שם את הדמויות הגדולות, עשיתי רופא פה, חייל שם, אבא של החיילת הצולעת, הנכה, אני יודע..
ניר: האם זאת הפעם הראשונה שאתה עוסק במשהו למבוגרים, אחרי שאתה עוסק הרבה זמן בדיבוב לסדרות ילדים?
גיורא: לא לגמרי, כי פה ושם יש גם פרויקטים שעושים, שגם לא מגיעים לאקרנים של כל מיני, נניח, חברות גדולות, שעושות לעצמם איזה סרט תדמית לצרכים שונים וזה נועד למבוגרים. למשל, פרויקטים ישראלים, שגם כן נעשו באנגלית ונעשו לחו"ל,לארה"ב, קנדה או אנגליה,בדרך-כלל הם לא מצליחים למכור את זה כי התחרות היא עצומה אבל בדברים כאלה לפעמים הדמויות הם למבוגרים, זה סדרה למבוגרים ומכיוון שאנגלית אני מדבר כמו עברית, ואני בר מזל בקטע הזה, אני גם עובד, בין השאר, בקריינות של אנגלית, אני עושה את זה מכל מיני סוגים. גם קריינויות רציניות, נניח הצבא רוצה למכור איזה טיל לסין והם צריכים לתת להם הסבר באנגלית, כדי הקניינים הסינים יבינו על מה מדובר, אז אני צריך לקריין את זה, בשיא הרצינות, או בכל מיני מוזיאונים, בתי מלון שיש צורך בקריינויות, אני עושה את זה.
ניר: מה דעתך על האתר?
גיורא: אני מת על האתר, עובדה שאני עומד בקשר איתכם, עם נועה. אני חושב שיש מקום שהוא יגדל וישתפר ויביא אינפורמציה יותר מדויקת, אני לא יודע למי זה כלכך חשוב, אבל אני חושב שיש מספר אנשים שמעניין אותם לדעת מי באמת המדבבים, במאים ומתיי זה נעשה ומי שר את שירי הפתיחה וכאלה דברים. זה גם כן דבר שאני עושה מכיוון שאני מתעסק במוזיקה וייצא לי באמת לעשות עשרות שירי פתיחה, פתיחים של תוכניות. עשיתי גם הרבה כאלה דברים, קודם כל בתור מנהל מוזיקלי, עבדתי הרבה שנים גם בטלויזיה החינוכית וגם ב"אולפנטו" בזמנו, של יוני חן, בתור המנהל המוזיקלי וכל שיר שעבר בסדרות, גם בפתיחה וגם במהלכה, בפרק משהו צריך לשיר את זה, או צריך לעבוד עם הזמרים, אז אני הייתי עושה את זה. אז אני יודע גם לשיר בכל מיני סגנונות, מרוק כבד ועד לחיקויי בצרפתית או שיר באיטלקית או מה שלא יהיה, אני נופל על הרגליים בכל קטע כזה.
ניר: מה קורה עם קריירת המוזיקה שלך בימים אלה?
גיורא: אני מצד אחד ממשיך להתפרנס, אני כותב פתיחים לטלויזיה וייצא לי לפני כמה חודשים למשל ב-טלעד לכתוב מוזיקת פתיחה לסדרה שקראו לה "סיפור מהסרטים", סדרת דרמה כזאת. הנה משהו שאולי הקוראים באמת מכירים, זאת הסדרה שהייתה בחינוכית שקראו לה "חצי המנשה", אז המוזיקה של חצי המנשה זאת מוזיקה שלי, למשל. ובמקביל אני עובד כרגע עם הרכב שהולך להתחיל לנגן מוזיקה אירית-סקוטית, אני עובד שם בתור גיטריסט, עם נגנים מאוד טובים, אלון הילל, אלון הדל, נגנים שאנחנו מכירים מהטלויזיה.
ואני מנסה לסיים תקליט שלי שהוא מבוסס על כל המוזיקה מימי הביניים, מהמאה ה-12,13 ו-14. אנחנו מדברים על מוזיקה בת 800-700 שנה, ואני עשיתי לזה עיבודים משלי ואני מנסה לסיים את התקליט הזה, שגם שמה אני מביא כל מיני זמרים שישירו יחד איתי, כשזה יהיה מוכן, נדע מזה.
ניר: מה דעתך על זה שהחינוכית רוצה לתבוע את כל האתרים שעוסקים בכל נושא הנוסטלגיה בהתחשב בעובדה שהם לא מתכוונים לשדר את התוכניות האלה בזמן הקרוב?
גיורא: אני חושב שהם מניאקים ואני חושב שהם פשוט יורים לעצמם ברגל, כי האתר הזה ואתרים דומים בסך הכל עושים שירות לכל הסיפור הזה והם ממש מתנהגים כמו, מה אני אגיד לך..זה ממש מעצבן אותי לשמוע על זה אפילו.
ניר: אתר מכיר את האתר טלויזיה.נט?
גיורא: אני יודע מזה, אבל אני לא מכיר אותו טוב.
ניר: זה אתר שלא רק עוסק בנוסטלגיה לטלויזיה, אלא גם על כל מיני דברים אחרים ויש לו ממתקים נוסטלגיים מן מדור כזה של סרטונים, אז החינוכית פנתה אליהם שיורידו את כל הסרטונים.
גיורא: כן, אותו דבר, לדעתי זה בעצם מגעיל, אין מילה יותר טובה. זה סתם קמצנות כזה. הם אפילו לא משדרים את זה, זה אפילו לא לוקח להם מהפרנסה או משהו. בעיניי זה אדיוטי וקטנוני, אפשר לחשוב שהאתרים האלה גורמים נזק, זה בדיוק ההפך. האתרים האלה רק מגבירים את העניין בכל הסיפור, זה כמו פורום גדול שזה דבר מצוין. זה מעצבן כלכך. אני לגמרי איתכם בעניין הזה.
ניר: למה קורים מקרים שלפעמים מחליפים מדובבים במדובבים אחרים?
גיורא: טיפשות, חוצפה של ההפקה. אמרתי עוד קודם, לדעתי זה שערורייה שעושים דבר כזה, אם איזה שחקן מסוים עשה איזה דמות פעם בעבר לדעתי הוא צריך להמשיך לעשות את זה בעתיד, זה נורא מעצבן. הנה דוגמא למשל, כשהיה "שרק 1" ואחר-כך היה "שרק 2" אז ב"שרק 1" עשיתי כמה דמויות, לא מהדמויות העיקריות אבל עשיתי שם דמויות, עשיתי שם כומר פה, איזה עכבר שם, גם העוגיה הזאת שחוטפת מכות, אני לא זוכר איך קראו לזה..פיספסתי את השם, ועשיתי את זה טוב. עשינו את זה באולפני נלס אז. אחרי שנה שנתיים יצא "שרק 2", אז זה עבר ל"אלרום", אז הם אפילו לא פנו אליי, "מה אתה לא יכול לברר מי עשה את זה?", לקחו שחקן אחר, סחטיין, אולי הוא עשה את זה טוב, אבל מה זה משנה, זה צריך להיות אותה דמות. דוגמא זו היא דוגמא שקרובה לליבי, כי זה מדובר בי. אבל אתה יכול לשער שיש מלא דמויות אחרות שעשו איתם אותו דבר, וזה מראה רק על דבר אחד- חוסר מקצועיות.
ניר: למשל, ב"המומינים". בהתחלה דיבבה את מומין אמא לילי אנברטו, אחר-כך חני נחמיאס, ואחרי תקופה קצרה החליפו אותה ב-רותי הולצמן.
גיורא: וואלה. אני לא הייתי מעורב בסדרה הזאת, אז אני לא יודע בדיוק מה קרה שם, לפעמים יש גם אילוצים טכניים שבן אדם לא יכול, לא פנוי לעבודה או משהו כזה, או ששחקן לא מגיעים איתו לעמק השווה בעניין של כסף. אבל זה נדיר. בדרך-כלל אם רוצים אז אפשר, זה סתם נובע מכל מיני שיקולים לא נכונים.
ניר: לסיום. מה יש לך להגיד לקהל המאזינים?
גיורא: "העולם שייך למצוירים"..אני מאוד שמח שקיים האתר הזה, אני מת על סרטים מצוירים, אני בטוח שיש עשרות אלפי אנשים שרואים ויודעים. בעיניי האתר הזה ואתרים דומים לו מגבירים את העניין בתחום הזה. הלוואי שזה רק יתחזק. אני מצידי אעשה הכל לעזור לכם. ותודה לך, ניר, על הראיון האינטליגנתי והמצוין הזה. יצאתי מבסוט.!
ניר: תודה רבה לך.
גיורא: בכיף.
ניר: נתראה כבר באתר.
גיורא: להתראות בינתיים.
תודה רבה ל-nirbasעל שראיין את גיורא, כמו כן תודה רבה ל- nir238 ,TheJockeRעל שהמירו את הראיון לקובץ טקסט.
וכמובן תודה רבה לגיורא קנת אשר התראיין לעולם המצויירים.
ראיון: ניר בסן (Nirbas). תמלול: nir238, TheJockeR. מקור: האתר הישן של עולם המצויירים (2005).