זאפ לראשון

«זאפ לראשון» הייתה מסגרת שידורי ילדים ונוער של הערוץ הראשון, שפעלה משנת 1994 ועד אמצע שנות ה-2000 והפכה לאחד המותגים המזוהים עם שידורי הילדים והנוער של הערוץ.

בניגוד לתוכנית יחידה בעלת פורמט קבוע, «זאפ לראשון» שימשה לאורך השנים כרצועת-על שבתוכה התקיימו שידורי רצף, תוכניות אולפן חיות, תוכניות ופינות בעלות שמות משלהן, משחקים ותכנים אינטראקטיביים, לצד תוכניות מקור וסדרות רכש.

הפורמט והצוות השתנו במהלך שנות השידור הרבות, ולכן זאפ של אמצע שנות ה-90 לא הייתה זהה בהכרח לזאפ של סוף שנות ה-90 או ראשית שנות ה-2000.

במהלך השנים נעשה שימוש נרחב גם בשם המקוצר «זאפ», והוא שולב בשמותיהן של תוכניות ופינות שונות במסגרת הרצועה.

«זאפ לראשון» הופיעה בערוץ הראשון במהלך 1994, לאחר תקופה קצרה שבה שודרה רצועת הילדים והנוער «פינג פונג».

מועד ההשקה המדויק של זאפ טרם תועד באופן חד-משמעי, אולם קיים תיעוד של שידור «זאפ לראשון» כבר מ-5 בדצמבר 1994.

באותו שידור מופיעה «משחקים פלוס», בהנחיית גדי טאוב ואורן רוזנשטיין, כאשר אייל לביא נמצא באולפן.

התיעוד הזה חשוב גם מבחינה היסטורית: הוא מאשר שהמותג «זאפ לראשון» כבר היה בשימוש בשנת 1994, אף שמקורות ביוגרפיים מאוחרים מייחסים לעיתים את יצירת זאפ או את תחילת העבודה עליה לשנת 1995.

לפני זאפ שודרה במהלך 1994 רצועת «פינג פונג», שכבר פעלה בשעות אחר הצהריים ושילבה שידורי אולפן חיים, פינות קבועות, אורחים ותוכניות ילדים ונוער.

לכן זאפ לא הייתה זו שהעבירה את שידורי הילדים של הערוץ הראשון לשעות אחר הצהריים.

היא המשיכה ופיתחה מתכונת שכבר התקיימה בתקופת «פינג פונג».

מועד המעבר המדויק בין שתי הרצועות אינו ידוע כיום, אך «זאפ לראשון» מתועדת בשידור לכל המאוחר בדצמבר 1994.

במקורות מאוחרים קיימת לעיתים נטייה לערבב בין «פינג פונג», רצועת «תוכניות הילדים והנוער» הוותיקה ו«זאפ לראשון», ואף לייחס לזאפ פעילות שקדמה להופעת המותג.

חומרי ארכיון מן התקופה מאפשרים להבחין בין הגלגולים השונים.

«זאפ לראשון» שילבה בין תפקידה המסורתי של רצועת הילדים, חיבור בין תוכניות שונות לאורך אחר הצהריים, לבין תוכניות אולפן ותכנים עצמאיים.

לצד סדרות רכש והפקות מקור, שולבו ברצועה שידורים חיים, משחקים, ראיונות, אורחים, פינות בנושאים שונים והשתתפות של ילדים ובני נוער.

הרכב התוכניות השתנה במהלך השבוע ובמהלך שנות השידור.

בשנת 2000, לדוגמה, תוארה זאפ כמסגרת שכללה חמש תוכניות שונות במהלך השבוע ותשעה מנחים.

התוכניות שודרו בשידור חי ועסקו בנושאים שונים, בהם טריוויה, יחסים ותכנים לבני נוער.

האינטראקציה עם הילדים ובני הנוער בבית הייתה חלק חשוב מהפורמט.

בעוד שבאולפן הרצף הוותיק של «תוכניות הילדים והנוער» התבטא הקשר עם הצופים בין היתר במכתבים ובציורים שנשלחו למערכת, השידורים החיים של זאפ אפשרו השתתפות מיידית יותר.

במהלך השנים שולבו ברצועה משחקים, שאלות, שיחות טלפון ופעילויות שאפשרו לצופים להשתתף בשידור.

צלילה רוז, שעמדה בראש מחלקת תוכניות הילדים והנוער, תיארה את השידור החי כאמצעי שאפשר לקיים דו-שיח מיידי ואינטראקטיבי עם הצופים בבית.

במהלך שנותיה שימשה זאפ מסגרת לתוכניות ולפינות רבות. חלקן התקיימו לתקופות קצרות ואחרות הפכו למזוהות עם המותג.

משחקים פלוס

«משחקים פלוס» היא אחת התוכניות המוקדמות ביותר המתועדות במסגרת זאפ. בשידור מ-5 בדצמבר 1994 הנחו אותה גדי טאוב ואורן רוזנשטיין, כאשר אייל לביא הופיע באולפן.

התוכנית עסקה בין היתר בתרבות הפנאי ובתכנים המיועדים לילדים ולבני נוער.

ענקים קטנים

«ענקים קטנים» שודרה במסגרת שידורי הילדים בתקופתה המוקדמת של זאפ בהנחיית חני נחמיאס.

קיים תיעוד של התוכנית כבר מינואר 1995.

זאפ חי

«זאפ חי» הייתה תוכנית בנושא בעלי חיים ששודרה בימי שלישי במסגרת זאפ לראשון.

בין מגישיה היו יעל חן ולביא זיטנר, ולצדם השתתף ד"ר רפי קישון.

יעל חן הגישה קודם לכן את שידורי הרצף לנוער בשעות אחר הצהריים, ובהמשך עברה להנחות את «זאפ חי». המעבר מדגים כיצד שידורי הרצף והתוכניות העצמאיות התקיימו זה לצד זה במסגרת זאפ.

תוכניות נוספות

במהלך השנים נקשרו למותג זאפ תוכניות ופינות נוספות, ובהן «מאז ועד זאפ» ותוכניות אולפן יומיות שונות.

בסוף שנות ה-90 ובראשית שנות ה-2000 התרחבה המסגרת וכללה תוכניות שונות לפי ימי השבוע, עם צוותי מנחים ותכנים משתנים.

בשנת 1998 הופקה «מאז ועד זאפ», שנקשרה לציון שלושים שנות שידורי ילדים ונוער בטלוויזיה הישראלית.

שם התוכנית עצמו ביטא את הקשר בין ההיסטוריה הארוכה של מחלקת תוכניות הילדים והנוער לבין זאפ, שהייתה באותה תקופה המותג העכשווי של שידורי הילדים והנוער בערוץ הראשון.

גיא מרוז נמנה עם המנחים המזוהים עם ההפקה.

עליית זאפ לא הביאה להיעלמות מוחלטת של שידורי הרצף.

גם בתקופת זאפ המשיכו מנחים להופיע בין התוכניות בשעות אחר הצהריים ולחבר בין חלקי לוח השידורים.

יעל חן, למשל, החלה את עבודתה בערוץ הראשון בהגשת שידורי הרצף לנוער בשעות אחר הצהריים, ורק בהמשך עברה להגיש את «זאפ חי».

לכן נכון יותר לראות בזאפ מסגרת רחבה שבתוכה התקיימו הן שידורי רצף והן תוכניות בעלות פורמט וזהות עצמאיים.

במהלך יותר מעשור של שידורים השתתפו בזאפ מנחים רבים, והרכבם השתנה בהתאם לתקופה ולתוכנית.

בין המנחים והמשתתפים המזוהים עם זאפ ותוכניותיה לאורך השנים ניתן למצוא את גדי טאוב, אורן רוזנשטיין, אייל לביא, חני נחמיאס, יניב פולישוק, יעל חן, לביא זיטנר, סער בן יוסף, ליאת אחירון וגיא מרוז.

לא כל המנחים הגישו את אותה תוכנית או פעלו באותה תקופה.

חלקם הנחו את שידורי הרצף ואחרים תוכניות או פינות מסוימות במסגרת המותג.

צלילה רוז, שעמדה במשך שנים בראש מחלקת תוכניות הילדים והנוער של הטלוויזיה הישראלית, הייתה אחת הדמויות המרכזיות מאחורי שידורי זאפ.

גם המוזיקאי והיוצר יוסי אשדות היה מעורב ביצירה ובכתיבה של זאפ בתקופתה המוקדמת.

מקורות ביוגרפיים מייחסים את תחילת עבודתו על הרצועה לשנת 1995, אף שהמותג «זאפ לראשון» עצמו מתועד כבר בדצמבר 1994.

הפער בין התאריכים עשוי לנבוע מהתפתחות הדרגתית של הפורמט או מחוסר דיוק במקורות מאוחרים, ולכן אין לראות בשנת 1995 את שנת ההשקה של המותג.

«זאפ לראשון» מזוהה עם פתיח ושיר נושא שהפכו לחלק מהזהות של הרצועה.

יוסי אשדות ורונן גולדפרב מזוהים עם מילות שיר הפתיחה, ואשדות עם הלחן.

הפתיח המוזיקלי והזהות הגרפית סייעו להפוך את זאפ ממסגרת שידורים בלבד למותג מוכר של שידורי הילדים והנוער בערוץ הראשון.

במהלך שנות ה-90 התרחבה זאפ בהדרגה.

הרצועה המוקדמת כללה שידורי רצף ותוכניות כמו «משחקים פלוס» ו«ענקים קטנים». בהמשך הופיעו תוכניות ופינות נוספות בעלות שמות וזהות משלהן.

בסוף שנות ה-90 ובראשית שנות ה-2000 כבר פעלה זאפ כמותג-על שבמסגרתו התקיימו תוכניות שונות במהלך השבוע, כולן תחת הזהות הכללית של שידורי הילדים והנוער של הערוץ הראשון.

השימוש בשם המקוצר «זאפ» הפך נפוץ, והוא הופיע גם בשמות של תוכניות והפקות שונות.

«זאפ לראשון» המשיכה להיות מזוהה עם שידורי הילדים והנוער של הערוץ הראשון עד שנת 2006.

במהלך שנות פעילותה השתנו הפורמט, שעות השידור, התוכניות וצוותי המנחים פעמים רבות.

מקורות שונים מקשרים את דעיכת שידורי האולפן החיים לתקופה שסביב שנת 2006, אולם אין כיום תיעוד מספק כדי לקבוע שמלחמת לבנון השנייה הייתה הסיבה הישירה לסיום זאפ.

לכן שנת 2006 מציינת את סיום התקופה המזוהה עם המותג, מבלי לייחס את הסיום לאירוע מסוים ללא מקור ברור.

«זאפ לראשון» הייתה המשך לפרק ארוך יותר בתולדות שידורי הילדים והנוער בטלוויזיה הישראלית.

לפניה התקיימה במשך שנים רצועת «תוכניות הילדים והנוער», שהתבססה על אולפן רצף, מנחים מתחלפים, תוכניות מקור ורכש וקשר עם הצופים באמצעות מכתבים וציורים.

במהלך 1994 הופיעה «פינג פונג», שהרחיבה את השימוש באולפן חי, בפינות ובשידורי אחר הצהריים.

זאפ המשיכה את ההתפתחות הזאת והפכה אותה במהלך השנים למערכת רחבה של שידורים חיים, תוכניות, פינות, משחקים והשתתפות פעילה של הצופים.

השימוש המתמשך בשם «תוכניות הילדים והנוער» לצד המותגים השונים הוא אחת הסיבות לכך שמקורות מאוחרים מערבבים לעיתים בין שלוש התקופות.