זומביט

זומביט נולדה לקראת חופשת הקיץ של 1993, כאשר בטלוויזיה החינוכית חיפשו פורמט חדש שיעסוק במשחקי מחשב ויפנה לילדים ולבני נוער.

הרעיון הראשוני שילב בין שתי טכנולוגיות: מחשב וטלוויזיה.

הצופים בבית יכלו להתקשר לאולפן ולהפעיל משחק מחשב באמצעות מקשי הטלפון, רעיון שהיה חדשני במיוחד לתקופתו.

בעקבות הצלחת שידורי הקיץ הוחלט שלא להפסיק את התוכנית עם תום החופש.

זומביט הורחבה מתוכנית שהתמקדה במשחקים למגזין שעסק בעולם המחשבים כולו, ובתקופה המוקדמת שודרה שלוש פעמים בשבוע.

כבר ב-9 במרץ 1994 שודרה התוכנית ה-100 של זומביט.

בשנים הראשונות נוסו סגנונות הגשה שונים, ובהם גם הנחיה בזוגות.

בין המנחים והמשתתפים המוקדמים היו פיני בן-סירה, ניר פרידמן ואפרת («אפתי») הכהן, ובהמשך הצטרפו מנחים נוספים.

אחד הדברים המייחדים את זומביט כיום הוא שהתוכנית תיעדה בזמן אמת תקופה של שינוי טכנולוגי עצום.

בשנותיה הראשונות עסקה התוכנית במשחקי DOS, מחשבים אישיים, תוכנות, לומדות, חומרה ומודמים.

עם חדירת האינטרנט לישראל החלה להסביר לצופים מהי רשת האינטרנט, כיצד מתחברים אליה, מהו דואר אלקטרוני ומה אפשר לעשות באמצעות הרשת.

בפרקים מאוחרים יותר כבר עסקו המנחים באתרי אינטרנט, קניות ברשת, MP3, הורדת סרטים וסדרות, וידאו לפי דרישה, קוד פתוח, גאדג'טים ושירותים מקוונים.

כך השתנה גם תפקידה של התוכנית: מניסיון להכיר לצופים את עצם הרעיון של מחשב ואינטרנט, למגזין שעקב אחר חידושים בעולם דיגיטלי שכבר הפך לחלק מחיי היום-יום.

לאורך שנותיה עברו בזומביט מנחים, כתבים ובעלי פינות רבים, וחלקם עשו בה את צעדיהם הראשונים בטלוויזיה.

בין המנחים הראשונים היו פיני בן-סירה, ניר פרידמן ואפרת («אפתי») הכהן. הכהן הגישה בין השאר תוכניות שעסקו בתוכנה ובחומרה.

איל קיציס החל את דרכו הטלוויזיונית בזומביט בשנותיה הראשונות.

גם רון לוינטל נמנה עם מנחי התקופה המוקדמת.

באמצע שנות ה-90 השתתפה בתוכנית סיון רהב, לימים סיון רהב-מאיר. רהב החלה להגיש את זומביט בגיל 13, ושימשה כמנחה, כתבת ובעלת פינה שעסקה בין השאר במשחקי מחשב. במקביל הייתה בין המשתתפים הקבועים במגזין המודפס «זומביט».

שרון טייכר היה אף הוא ממגישי התוכנית בשנות ה-90. בניגוד לדימויו המאוחר כאיש רדיו וקומדיה, לטייכר היה רקע במחשבים עוד לפני הצטרפותו לתוכנית, והוא שאף להפוך את זומביט לקלילה ונגישה גם לצופים שאינם חובבי מחשבים.

ב-1997 נמנה עידן מילר עם מנחי התוכנית.

ב-1998 החל גל נדיבי להגיש את זומביט והפך למנחה המרכזי והמזוהה ביותר עם שנותיה המאוחרות.

הוא המשיך להנחות אותה עד סיום שידוריה ב-2006.

לצדו השתתפו לאורך השנים כתבים ובעלי פינות נוספים, בהם דורון ניר, חגית גל, עדי סקופ, שרון טייכר, דרור גלוברמן, אביב הוד ונמרוד בן משה. דורון ניר השתתף בתוכנית מסביבות 1998 ועד אמצע 2000 תחת הכינוי «כתבנו לעניינים».

במהלך השנים כללה זומביט מגוון גדול של פינות, שהשתנו יחד עם עולם המחשבים והטכנולוגיה.

משחקי מחשב - סקירות, חדשות והדגמות של משחקים חדשים.

סיון רהב הגישה בין השאר פינת גיימינג.

גאדג'טים - מוצרים וחידושים טכנולוגיים, בין השאר בהגשת שרון טייכר.

תחקירים - כתבות בנושאי מחשבים וטכנולוגיה, ובהמשך גם בהשתתפות דרור גלוברמן.

הדוקטור - פינת תמיכה ופתרון בעיות מחשב בהגשת אביב הוד.

אינטרנט ותקשורת - הסברים על התחברות לרשת, דואר אלקטרוני, אתרי אינטרנט ושירותים מקוונים.

חידושים וטכנולוגיות עתידיות - המצאות, מדע וטכנולוגיות שנחשבו אז לעתידניות.

משחקי טלפון - בתקופות מסוימות, בעיקר בחופשות, השתתפו הצופים במשחקי מחשב באמצעות מקשי הטלפון.

אחת המנחות הצעירות והמעניינות שעברו בזומביט הייתה סיון רהב, לימים העיתונאית סיון רהב-מאיר.

רהב החלה להגיש את התוכנית כשהייתה בת 13 בלבד. היא השתתפה בתוכנית כמנחה וככתבת והגישה בין השאר פינה שעסקה במשחקי מחשב.

במקביל הייתה רהב קשורה גם למגזין «זומביט» המודפס והופיעה ברשימת המשתתפים הקבועים שלו.

בסוף 1994 החל לצאת גם ירחון מחשבים לנוער בשם «זומביט», שנוצר בשיתוף תוכנית הטלוויזיה.

המגזין עסק במשחקי מחשב, תוכנות, חומרה, אינטרנט, לומדות, טיפים ותרבות דיגיטלית.

כל גיליון התמקד גם בנושא מרכזי אחר ובקשר שלו לעולם הטכנולוגיה, ובהם קולנוע, כסף, קומיקס, דת, חלל ופסיכולוגיה.

העיצוב הגרפי של המגזין הושפע מממשקי המחשב של התקופה וכלל חלונות, כפתורים ואלמנטים שנראו כאילו נלקחו ממערכת הפעלה.

בין הכותבים והמשתתפים הקבועים היו סיון רהב, עמוס אלנבוגן, עידו אמין, משה פרסטר, קורן שדמי ואחרים, וחלק מכותבי המגזין השתתפו גם בתוכנית הטלוויזיה.

המגזין יצא עד 1997, ובמהלך תקופה זו פורסמו כ-35 גיליונות.

עם תחילת שידורי ערוץ 10 ב-2002 השיקה הטלוויזיה החינוכית את «זומביט 10», גרסה שהתבססה על הפורמט של זומביט ונועדה לפנות לקהל רחב יותר.

גל נדיבי המשיך כמנחה ולתוכנית נוספו פינות ומגישים חדשים.

בין השאר הגיש משה פרסטר פינת משחקים לילדים בני 2-7, וד"ר דוד פסיג הגיש פינת עתידנות.

התוכנית שובצה בימי שני עד רביעי ברצועת אחר הצהריים של שידורי החינוכית בערוץ 10.

ב-2005 חודשה התוכנית במתכונת בשם «זומביט On-Line».

גל נדיבי המשיך להנחות, והפורמט התמקד בעולם הטכנולוגי המתפתח ובמתן מידע וכלים למשתמשי מחשב צעירים ומבוגרים.

לצד צוות מומחים שולבו גם כתבות חוץ וסיקור אירועים מתחומי המחשבים והטכנולוגיה.

«זומביט On-Line» הייתה הגלגול האחרון של התוכנית.

דו"חות הרשות השנייה מתעדים את שידוריה ב-2005 ואת המשך השידור ב-2006, עם 31 שידורים בתקופה שהסתיימה ב-27 ביוני 2006.

לזומביט היה גם אתר אינטרנט רשמי בכתובת www.zombit.

co.il.

האתר שימש כהמשך לפעילות התוכנית ברשת והוזכר בשידורים כמקום שאליו יכולים הצופים לפנות לקבלת מידע נוסף. האתר מתועד כפעיל לפחות בשנות ה-2000, ובין השאר הופנה אליו הקהל מפינת «הדוקטור».

לצד התוכנית הופק גם פורמט נגזר בשם «הפרלמנט של זומביט», בעריכתו ובהגשתו של מבקר הקולנוע ואיש התקשורת גידי אורשר.

התוכנית עסקה במחשבים, תקשורת ואינטרנט באמצעות דיונים עם אורחים ומומחים.

היא שודרה תחילה במסגרת הטלוויזיה החינוכית ובהמשך בערוץ 9 המקומי.

כבר ב-1995 עסקה התוכנית בנושאים כמו דואר אלקטרוני ושירותי מידע מקוונים.

זומביט שודרה במשך כ-13 שנים וכאלף תוכניות וליוותה כמעט את כל תקופת המעבר של המחשב והאינטרנט מתופעה חדשה ולא מוכרת לטכנולוגיה יום-יומית.

במבט לאחור, קטעים רבים מהתוכנית משמשים גם כתיעוד של הדרך שבה הוצגו לציבור הישראלי לראשונה טכנולוגיות שכיום נראות מובנות מאליהן - אינטרנט, דואר אלקטרוני, קניות ברשת, הורדת מוזיקה ווידאו ושירותים מקוונים.

התוכנית שימשה גם במה מוקדמת לשורה של אנשי תקשורת ובידור שהפכו בהמשך למוכרים, בהם איל קיציס, שרון טייכר וסיון רהב-מאיר.

ב-2018, לרגל 25 שנה לעליית זומביט ולאחר סגירת הטלוויזיה החינוכית, נערך במסגרת תוכנית הטכנולוגיה NEXT מפגש מחזור של התוכנית.

איל קיציס, שרון טייכר וגל נדיבי חזרו לאולפן ונזכרו בטכנולוגיות ובגאדג'טים שסיקרו בזומביט ובאופן שבו השתנה עולם הטכנולוגיה מאז.