בחדר של חני

ראשיתה של התוכנית בקיץ 1998, אז הנחתה חני נחמיאס במסגרת שידורי הקיץ של הטלוויזיה החינוכית תוכנית בשם «הקיץ של חני». בהמשך אותה שנה קיבלה התוכנית את השם «בחדר של חני». לפי תיעוד ארכיוני, שינוי השם התרחש ב-1 בספטמבר 1998.

בשנותיה הראשונות השתמשה התוכנית בפתיח אינסטרומנטלי.

בשנת 2001 חודש הפתיח ונוסף שיר פתיחה בביצועה של חני נחמיאס, שהפך לאחד האלמנטים המזוהים עם התוכנית.

בין המשפטים המזוהים עם התוכנית ושיר הפתיחה היה «והכי מותר לאהוב».

במהלך שנות שידורה התפתחה התוכנית ושינתה את מבנה האולפן והפינות ששולבו בה. בשנת 2005 חודש גם עיצוב האולפן.

השידורים החדשים של התוכנית הסתיימו בשנת 2008. לפי התיעוד הארכיוני, התוכנית האחרונה שודרה ב-21 בפברואר 2008, ולאחר מכן המשיכו שידורים חוזרים במהלך אותה שנה.

בינואר 2009 חזרה «בחדר של חני» לזמן קצר במתכונת מיוחדת בעקבות מבצע עופרת יצוקה.

במרכז «בחדר של חני» עמדו הילדים עצמם. חני נחמיאס אירחה באולפן ילדים מכל רחבי הארץ ושוחחה איתם על חייהם, תחומי העניין שלהם, חלומות, חוויות, חששות ונושאים שהעסיקו ילדים.

לצד הילדים התארחו בתוכנית אמנים, יוצרים, אנשי מקצוע ומומחים.

בחלק מהמקרים הילדים עצמם ראיינו את האורחים או השתתפו באופן פעיל בשיחה ובפעילות באולפן.

חלק מהתוכניות עסקו בנושא מרכזי מסוים, כגון תחילת שנת הלימודים, טבע, מוזיקה, יצירה וטיולים, ושילבו אורחים ופעילויות הקשורים אליו.

התוכנית כללה גם מרכיב אינטראקטיבי עבור הצופים בבית, באמצעות חידות ושאלות שבהן ניתן היה להשתתף ולזכות בפרסים.

בתקופות שונות שימשה «בחדר של חני» גם כמעטפת לרצועת תוכניות הילדים של החינוכית.

קטעים מהאולפן שובצו בין תוכניות הילדים, וחני והילדים חזרו למסך מספר פעמים במהלך הרצועה.

לוחות שידורים מהתקופה מתעדים מקטעים של «בחדר של חני» באורך של דקות אחדות עד כרבע שעה, שביניהם שודרו תוכניות אחרות.

כך, לדוגמה, בלוחות שידורים משנת 2008 שובצו קטעי «בחדר של חני» בין תוכניות ובהן פרפר נחמד, «הדוב בבית הכחול» ותוכניות ילדים נוספות.

אלופי הטריוויה - אחת הפינות המזוהות עם התוכנית, שבה התחרו ילדים בשאלות ידע. התחרות כללה נושאים קבועים כגון ידע כללי, ארץ ישראל, מוזיקה, סרטים וספורט, ולצדם תחומי התמחות שנבחרו לעיתים על ידי הילדים עצמם. לצד המתמודדים השתתפו גם «ידי מזל», שסייעו בקביעת הפרסים.

פינת הטבע - בתחילת שנות ה-2000 הגיש המטייל וחוקר הטבע דנדן בולוטין פינת טבע שבועית בתוכנית.

השתתפותו מתועדת החל משנת 2001.

החידה היומית - חידות ושאלות לצופים בבית, שבהן ניתן היה להשתתף ולנסות לזכות בפרסים.

הגשמת חלומות - ניתנה לילדים האפשרות לפגוש אנשים שאותם רצו להכיר, ובהם אמנים ואנשי מקצוע, ולשוחח איתם על עבודתם.

במקרה מתועד משנת 2004, ילדה שפנתה לתוכנית וביקשה לראיין את היוצרת דתיה בן דור הוזמנה לאולפן וקיימה עמה ראיון.

בישול ויצירה - שולבו פעילויות ופינות בישול ויצירה.

האמנית בתיה עוזיאל התארחה בתוכנית, ובתקופת שידורי החירום בשנת 2006 הגישה פינת יצירה.

אחד המאפיינים הבולטים של «בחדר של חני» היה התאמתה למצבי חירום שבהם נזקקו ילדים להסברים ולתוכן מותאם למצב.

מלחמת לבנון השנייה (2006) - התוכנית הפכה לאולפן פתוח בשידור חי ששודר מדי יום משעות הבוקר ועד 15:30 בערוץ הראשון ובחינוכית 23. באולפן השתתפו ילדים מהצפון ומהדרום, לצד פסיכולוגים, פרשנים, אמנים ואורחים נוספים.

השידורים עסקו במצב הביטחוני באופן המותאם לילדים וכללו גם פעילויות ופינות יצירה.

קטעים מהשידורים הועלו בזמן קצר גם לאינטרנט כחלק ממערך מידע והסברה לילדים.

בהמשך שולבה לאחר התוכנית גם מהדורת חדשות מיוחדת לילדים בהגשת ליעד מודריק.

מבצע עופרת יצוקה (2009) - לאחר סיום שידוריה הקבועים חזרה «בחדר של חני» בינואר 2009 במתכונת מיוחדת, ושוב שימשה כאולפן שנועד לספק לילדים מידע ותוכן מותאם לתקופת החירום.

בשנת 2001 זכתה «בחדר של חני» במקום הראשון בפרס מסך הזהב בקטגוריית תוכנית מקור לילדים ולנוער.

באותו טקס זכתה חני נחמיאס בפרס מנחת תוכניות הילדים והנוער.

התוכנית המשיכה להיות מועמדת לפרסי טלוויזיה בשנים שלאחר מכן, ובהן מועמדויות למסך הזהב ולפרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה.

בשנת 2008 זכה הפרק «בחדר של חני - ילדים חולי סוכרת» במקום הראשון בפרס המדיה של Novo Nordisk.

בשנת 2007, במסגרת סדרת בולים שהונפקה לציון הטלוויזיה החינוכית הישראלית, נכללה «בחדר של חני» בין התוכניות שנבחרו לייצג את החינוכית, לצד תוכניות ותיקות ובהן פרפר נחמד, זהו זה!, רגע עם דודלי, בבית של פיסטוק, בלי סודות וקרובים קרובים.

הנחיה: חני נחמיאס.

בימוי: יצחק חלוצי (ובשנים מאוחרות יותר גם שירלי חלפין וחיים אברהם, לפי תיעודים).

הפקה: לילך רחמני.

תסריט וחברת מערכת: גלית לוי (2001-2008).

הפקה משדרת: הטלוויזיה החינוכית הישראלית.

במהלך מלחמת לבנון השנייה שימשה גלית לוי גם כעורכת משנה של השידורים החיים.

במהלך שנות התוכנית התארחו בה ילדים רבים מכל רחבי הארץ, לצד אמנים, יוצרים, אנשי מקצוע ומומחים.

בין הילדים שהתארחו בתוכנית היה אוראל צברי, לימים שחקן וקומיקאי.

צברי התארח בתוכנית בגיל שמונה, בהופעתו הראשונה בטלוויזיה.

בין האורחים והמשתתפים המתועדים בתוכנית היו גם דתיה בן דור, בתיה עוזיאל ודנדן בולוטין.

«בחדר של חני» שודרה במשך כעשור והפכה לאחת מתוכניות הילדים המזוהות עם שנותיה המאוחרות של הטלוויזיה החינוכית.

בניגוד לתוכניות ילדים שהתבססו בעיקר על עלילה או שעשועון, «בחדר של חני» הציבה את הילדים עצמם במרכז: הם שוחחו, שאלו שאלות, התחרו, ראיינו אורחים ושיתפו את הצופים בתחומי העניין ובחוויות שלהם.

גם לאחר סיום התוכנית המשיכה חני נחמיאס להשתמש בשם ובמוטיבים המזוהים עמה במופעי נוסטלגיה, ובהם הרעיון של החדר שבו «מותר לכייף והכי מותר לאהוב».