קימבה האריה הלבן

באמצע המאה ה-20, כשבני האדם מתחילים לחדור ללב אפריקה, האריה הלבן פנג'ה (בדיבוב האנגלי: קיסר) מעניק מחסה לחיות הבר בג'ונגל. הוא מרגיז את תושבי הכפרים הסמוכים, והם שוכרים צייד מקצועי בשם האם אג (בדיבוב האנגלי: וייפר סנייקלי).

הצייד לא תוקף את פנג'ה ישירות.

הוא מקליט את קולו, לוכד בעזרת ההקלטה את אליזה, בת זוגו ההרה, ומשתמש בה כפיתיון.

פנג'ה נהרג בגלל פרוותו, ואליזה נשלחת בספינה לגן חיות.

קימבה נולד על הספינה, ואמו מלמדת אותו את האידיאלים של אביו. כשסערה טרופית מתקרבת, היא דוחפת אותו החוצה בין סורגי הכלוב.

הספינה טובעת, הדגים עוזרים לגור ללמוד לשחות, וכשהוא כמעט מתייאש, הכוכבים בשמיים יוצרים את פניה של אמו ומעודדים אותו. פרפרים מובילים אותו אל החוף.

קימבה נוחת רחוק מביתו, ובני אדם מוצאים אותו ומטפלים בו. הוא לומד את יתרונות התרבות האנושית ומחליט שכשיחזור לג'ונגל, יביא אליו תרבות ויפעל למען שלום, כמו אביו. הסדרה עוקבת אחרי השנה הראשונה שלו בחזרה בטבע, שבה הוא לומד שרק תקשורת והבנה הדדית בין בעלי החיים לבני האדם יביאו שלום אמיתי.

קימבה (ביפנית: לאו) - גור האריות הלבן, אמיץ, אדיב וחכם במיוחד, שעתיד להיות מלך הג'ונגל.

פנג'ה (קיסר) - אביו של קימבה, האריה הלבן שהקים מקלט לחיות.

הוא נהרג בתחילת הסיפור, וממשיך להופיע רק בפלאשבקים.

אליזה - אמו של קימבה, שהקריבה את עצמה כדי שבנה יוכל לברוח מהספינה.

קיטי (ביפנית: ליה) - הלביאה שקימבה מאוהב בה.

פולי (ביפנית: קוקו) - תוכי פטפטן שמשמש יועץ לקימבה.

בובו - האריה שתפס את מקומו של פנג'ה כמלך הג'ונגל, ולא מוכן לוותר על הכתר בקלות.

אוסמו טזוקה התחיל לפרסם את «קיסר הג'ונגל» במגזין Manga Shōnen בנובמבר 1950, והסדרה נמשכה עד אפריל 1954 ויצאה בשלושה כרכים.

המאנגה עוקבת אחרי לאו לאורך כל חייו, מגור ועד אריה בוגר. החצי השני שלה שימש בסיס לסדרת ההמשך ולסרט מ-1997.

הסדרה הופקה באולפן מושי פרודקשן של טזוקה, וכבר מההתחלה תוכננה בצבע, בניגוד לסדרות היפניות שקדמו לה. כשישה חודשים לפניה שודרה באותו ערוץ סדרה ניסיונית צבעונית בשם «הנסיך דולפין», אבל היא בוטלה אחרי שלושה פרקים, ולכן «קיסר הג'ונגל» נחשבת לסדרת האנימה הצבעונית הרשמית הראשונה.

היא שודרה ביפן בימי רביעי ב-19:00.

NBC Enterprises הזמינה את העיבוד לאנגלית, ואת הגרסה האמריקאית עיבד פרד לאד, שעבד גם על «אסטרו בוי». הסדרה שודרה בארצות הברית מ-11 בספטמבר 1966, ואת קימבה דיבבה בילי לו וואט. הגרסה האמריקאית ריככה כמה פרטים: למשל, בגרסה היפנית פנג'ה גונב בקר מהכפריים כדי להאכיל את הטורפים, ובגרסה האנגלית הוא רק משחרר אותו.

לפי פרד לאד, תחילה הוצע לקרוא לגיבור «סימבה» (אריה בסוואהילית).

אבל בכיר ב-NBC חשב שהשם נפוץ מדי ויהיה קשה להגן עליו כסימן מסחרי, ולכן שונה ל«קימבה». השם המקורי «לאו» לא התאים כי הוא כבר היה שמו של האריה של MGM.

ב-1993 הוקלט לסדרה דיבוב אנגלי חדש עם איבון מאריי בתפקיד קימבה, פתיח חדש ופסקול חדש של פול ג'. זאזה. הסדרה שודרה ברחבי העולם, בין היתר באוסטרליה, בגרמניה, באיטליה, בספרד, בצרפת, באמריקה הלטינית ובעולם הערבי.

סרט קולנוע (1966) - גרסה קולנועית בבימויו של אייצ'י יממוטו יצאה ביפן ב-31 ביולי 1966, וזכתה באריה הכסף של סנט מרק בפסטיבל ונציה ב-1967.

סדרת ההמשך (1966-1967) - «קיסר הג'ונגל: קדימה, לאו!», שבה לאו כבר אריה בוגר. בארצות הברית שודרה ב-1984 בשם Leo the Lion.

הסדרה המחודשת (1989-1990) - טזוקה מת בפברואר 1989, ובאוקטובר של אותה שנה התחילה ב-TV Tokyo גרסה חדשה בת 52 פרקים של Tezuka Productions.

העלילה והדמויות שלה שונות מאוד מהמקור.

באנגלית יצאה ב-1998 בשם The New Adventures of Kimba the White Lion.

סרט ה-OVA ‏(1991) - «פואמה סימפונית», סרט בן 51 דקות של מדהאוס על רקע היצירה של איסאו טומיטה.

סרט קולנוע (1997) - Jungle Emperor Leo, בבימויו של הירו טאקוצ'י, מבוסס בחופשיות על החצי השני של המאנגה.

סרט קצר (2000) - סרט בן 9 דקות שהוקרן בעולם אוסמו טזוקה בקיוטו.

סרט טלוויזיה (2009) - הופק לציון 50 שנה ל-Fuji TV, בבימויו של גורו טניגוצ'י ועם עיצוב דמויות של יושיטאקה אמאנו.

העלילה חדשה לגמרי ומתרחשת בג'ונגל מלאכותי בעתיד.

כשסרט האנימציה של דיסני «מלך האריות» יצא ב-1994, רבים הצביעו על קווי דמיון לקימבה: שמות הגיבורים (קימבה וסימבה).

אב אריה שנהרג, בבון חכם, ציפור יועצת, צבועים, ואפילו סצנה שבה פניו של הורה מת מופיעות בשמיים.

פרד לאד כינה את הדמיון «מדהים», ו-488 מאיירים ואנימטורים יפנים חתמו על עצומה שקראה לדיסני להכיר בהשראה.

דיסני טענה שהדמיון מקרי, שהיוצרים לא הכירו את קימבה ושהסרט נוצר בהשראת «המלט». במאי הסרט, רוג'ר אלרס, ציין שבסרט שמתרחש באפריקה אין שום דבר חריג בבבון, בציפור או בצבועים, ו«סימבה» פשוט פירושו «אריה» בסוואהילית.

משפחת טזוקה ו-Tezuka Productions מעולם לא תבעו את דיסני.

מנהל החברה אמר שהדמיון בעלילה «נובע מהטבע», ומקוטו טזוקה, בנו של היוצר, אמר שאינו רוצה שיצירות אביו ישמשו נשק נגד דיסני.

טזוקה עצמו הושפע בצעירותו מסרטי דיסני.

מתיו ברודריק, שדיבב את סימבה הבוגר, סיפר שכשלוהק חשב בהתחלה שמדובר בסרט על קימבה, שאותו זכר מילדותו.

ב-1978 הפך לאו הבוגר, בעיצובו של טזוקה עצמו, לקמע של קבוצת הבייסבול סייבו ליונס, ובמשך עשרות שנים הופיע על הכובעים והקסדות של השחקנים.

לפי חוקר המאנגה פרדריק שודט, בשנות ה-80 כמעט אי אפשר היה לבקר בטוקיו בלי להיתקל בו.

דמויות מהסדרה הופיעו כאורחות ביצירות אחרות של טזוקה ובמשחק «אסטרו בוי: אומגה פקטור». ב-2013 יצאה קולקציית חולצות של לקוסט עם איורים מהמאנגה.

תוכננו גם שני משחקי וידאו, לנינטנדו (1990) ולנינטנדו 64, אבל שניהם בוטלו.